להעביר את הכסף מקרן הפנסיה לקופת גמל? המהלך שעשוי לשפר את הגמישות, אבל גם לייקר את הביטוח ולחתוך את הקצבה

העברת הצבירה מקרן הפנסיה לקופת גמל נשמעת כמו שדרוג השקעות פשוט. בפועל היא נוגעת בעלות ביטוח השאירים, בדמי הניהול, במנגנון השלמת התשואה, באפשרויות ההורשה ובקצבה עצמה. פירוק מלא, עם מספרים.

בשנים האחרונות יותר חוסכים שומעים על האפשרות להעביר את הכספים שכבר נצברו בקרן הפנסיה לקופת גמל, תוך השארת ההפקדות החודשיות בקרן הפנסיה. על פניו, הרעיון נשמע אטרקטיבי: ממשיכים ליהנות מביטוח נכות ושאירים בקרן הפנסיה, אבל את החיסכון הגדול מנהלים בקופת גמל, אולי במסלול השקעה מגוון יותר, באמצעות גוף אחר או אפילו בקופת גמל בניהול אישי מסוג IRA.

אלא שמדובר באחד המהלכים המורכבים ביותר בחיסכון הפנסיוני. הוא משפיע לא רק על מקום ניהול הכסף, אלא גם על עלות ביטוח השאירים, דמי הניהול, מנגנוני הבטחת התשואה, אופן קבלת הקצבה בפרישה, אפשרויות ההורשה ולעיתים גם על תקופת האכשרה וההגנה במקרה של מחלה קיימת.

העברה כזו עשויה להתאים לחלק מהחוסכים, אך אצל אחרים היא עלולה לגרום לנזק של עשרות ואף מאות אלפי שקלים עד גיל הפרישה.

מהו המהלך בפועל

בדרך כלל הכוונה היא למבנה הבא:

קופת גמל אינה כוללת באופן מובנה ביטוח למקרה מוות או אובדן כושר עבודה. כיסויים כאלה יכולים להירכש בנפרד, אך אז הם עשויים להיות כפופים לחיתום רפואי, להחרגות ולעלות ביטוח שונה. כאן הרחבנו על המטרייה הביטוחית, שמשלימה את הכיסוי לאובדן כושר עבודה שקרן הפנסיה נותנת.

מדוע בכלל לשקול להעביר את הכסף לקופת גמל

גמישות רחבה יותר בניהול ההשקעות

בקופות גמל ניתן למצוא לעיתים מגוון מסלולים שונה מזה הקיים בקרנות הפנסיה. חלק מהחוסכים מבקשים להשתמש במסלול עוקב מדד מסוים, לנהל את הכסף אצל בית השקעות שאינו מנהל את קרן הפנסיה שלהם או לעבור לקופת גמל בניהול אישי. ב-IRA העמית יכול, בכפוף להוראות הדין ולמגבלות המוצר, להיות מעורב באופן ישיר יותר בבחירת ההשקעות.

הפרדה בין הביטוח לחיסכון

קרן פנסיה היא מוצר משולב: חיסכון לגיל פרישה, ביטוח למקרה נכות, וביטוח למקרה פטירה ושאירים. קופת גמל, לעומת זאת, היא בעיקר מכשיר חיסכון. יש חוסכים שמעדיפים להשאיר בקרן הפנסיה רק את ההפקדות הדרושות לשמירת הכיסוי הביטוחי, ואת הצבירה הגדולה לנהל בנפרד.

תכנון הורשה

בקרן פנסיה, במקרה מותו של עמית פעיל, זכויות בני המשפחה נקבעות בראש ובראשונה לפי הגדרת "שאירים" בתקנון הקרן. כאשר קיימים שאירים זכאים, משולמות להם בדרך כלל קצבאות חודשיות בהתאם לתקנון.

בקופת גמל, יתרת הכספים נזקפת בדרך כלל למוטבים שמינה העמית, ובהיעדרם ליורשים, בהתאם לדין ולמסמכי הקופה. לכן קופת גמל עשויה להתאים יותר לאדם שמעוניין להעביר יתרה כספית לילדים בגירים, לבן משפחה שאינו מוגדר "שאיר" בתקנון או למוטבים אחרים.

רצון לעבור לגוף השקעות אחר בלי להעביר את הביטוח

עמית יכול להיות מרוצה מהמסלול הביטוחי בקרן הפנסיה אך לא מניהול ההשקעות שלה. העברת הצבירה לקופת גמל מאפשרת לכאורה לפצל בין שני הצרכים.

אולם היתרונות האלו אינם מגיעים בחינם.

ההשפעה המרכזית: ביטוח השאירים עלול להתייקר

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שכאשר ממשיכים להפקיד לקרן הפנסיה, הכיסוי הביטוחי נשאר בדיוק כפי שהיה. הכיסוי עשוי להישאר, אך המחיר שלו אינו בהכרח נשאר זהה.

בקרן פנסיה, עלות ביטוח השאירים מושפעת בין היתר מהצבירה הקיימת בחשבון. הסיבה היא שהקרן מחשבת את הסיכון שעליה לממן במקרה של פטירת העמית לאחר התחשבות בכסף שכבר נצבר לזכותו.

כאשר קיימת בקרן צבירה גבוהה, חלק מההתחייבות לשאירים ממומן באמצעות הכסף שכבר קיים בחשבון. כאשר מוציאים את הצבירה לקופת גמל, קרן הפנסיה נותרת עם פחות כסף למימון ההתחייבות. לכן היא נדרשת לבטח סכום גדול יותר, ועלות ביטוח השאירים עשויה לעלות.

המשפחה אינה בהכרח מקבלת קצבה גבוהה יותר, אבל יותר כסף מתוך ההפקדה החודשית של העמית עשוי להיות מופנה לרכישת ביטוח ופחות כסף יישאר לחיסכון.

האם גם ביטוח הנכות מתייקר

בדרך כלל, עצם הוצאת הצבירה משפיעה בעיקר על עלות ביטוח השאירים. עלות כיסוי הנכות תלויה יותר בגיל העמית, בשכר המבוטח, במין העמית, בגיל הפרישה, במסלול הביטוח, בשיעור הכיסוי, בהנחות אקטואריות ובמאפייני התקנון.

עם זאת, יש לבדוק את התוצאה בפועל בדוח התחזית או בסימולציה של הקרן, משום ששינוי במבנה החשבון יכול להשפיע על אופן חלוקת ההפקדה בין חיסכון לביטוח.

האם תידרש הצהרת בריאות חדשה

כאשר הצבירה בלבד מועברת וההפקדות ממשיכות, ברוב המקרים לא נדרשת הצהרת בריאות חדשה רק משום שהצבירה הועברה לקופת גמל, בתנאי ש:

• קרן הפנסיה נשארת פעילה.
• ההפקדות נמשכות ללא הפסקה.
• השכר המבוטח אינו גדל באופן מהותי.
• מסלול הביטוח אינו מורחב.
• לא מדובר בהצטרפות מחדש.
• לא נעשה מעבר לקרן אחרת באופן שפוגע ברצף.

קרנות פנסיה מבוססות בדרך כלל על מנגנון של תקופת אכשרה, ולא בהכרח על חיתום רפואי מלא לכל מצטרף. לפי התקנון התקני, קיימת בדרך כלל תקופת אכשרה של 60 חודשי ביטוח רצופים בגין מוות או נכות הנובעים ממחלה, מום או מצב רפואי שהחלו לפני ההצטרפות או לפני הרחבת הכיסוי.

מתי עלולה להתעורר תקופת אכשרה חדשה

• לאחר הפסקה ממושכת בהפקדות.
• לאחר פקיעת הכיסוי הביטוחי.
• בחזרה לקרן לאחר שהפכה ללא פעילה.
• לאחר משיכה או העברה בנסיבות שבהן התקנון רואה בכך התחלה מחודשת ביחס לחלק מהכיסוי.
• לאחר הגדלה משמעותית של השכר המבוטח.
• לאחר הרחבת שיעור הנכות או השאירים.
• במעבר בין מוצרים או בין קרנות ללא שמירה תקינה על הרצף.

דמי הניהול: הפער שעלול להפוך את כל המהלך ללא כדאי

ברוב המקרים, דמי הניהול מהצבירה בקרן פנסיה נמוכים משמעותית מדמי הניהול בקופת גמל. קרן פנסיה יכולה לגבות דמי ניהול הן מההפקדות והן מהצבירה, ואילו בקופת גמל עיקר העלות היא בדרך כלל דמי ניהול מהצבירה. השיעורים בפועל משתנים מאוד בין עמיתים, גופים והסדרים, ולכן יש להשוות הצעות אישיות ולא רק תקרות חוקיות.

הפער: 5,000 שקל בשנה הראשונה בלבד. ככל שהכסף צומח, הפער בשקלים גדל. בנוסף, כל שקל שנגבה כדמי ניהול אינו ממשיך לצבור תשואה, ולכן הנזק המצטבר גדול מסכום העמלות הישיר.

כמה יכול לעלות הפער לאורך זמן

הטבלה מלמדת נקודה חשובה: גם כאשר הצבירה בגיל צעיר נמוכה יחסית, משך הזמן הארוך הופך פער של חצי אחוז בדמי הניהול לפער משמעותי מאוד.

המסקנה אינה שקופת גמל בהכרח תניב פחות. ייתכן שמסלול הגמל ישיג תשואה עודפת שתכסה את פער דמי הניהול. אבל כדי להצדיק פער קבוע של 0.5% בדמי הניהול, קופת הגמל צריכה לייצר תשואה עודפת עקבית של לפחות שיעור דומה, לאחר הוצאות, סיכון ומיסוי. דבר שאינו מובטח.

הנחות הסימולציה: תשואה שנתית ברוטו 4%; דמי ניהול מצבירה 0.15% בפנסיה ו0.65% בגמל; אין הפקדות נוספות על הסכום שהועבר; גיל פרישה 67; המספרים נומינליים ולפני מס; לא הובאו בחשבון איזון אקטוארי, הוצאות השקעה, שינויי מסלול או מנגנון השלמת התשואה. מקדם ההמרה של 200 הוא להמחשה בלבד ואינו מובטח.

קשור: דמי הניהול שמוחקים הון

היתרון הייחודי של קרן הפנסיה: מנגנון השלמת תשואה

קרנות הפנסיה החדשות נהנות ממנגנון של הבטחת השלמת תשואה מטעם המדינה ביחס ל30% מנכסיהן. במסגרת המנגנון קיימת רשת ביטחון המבוססת על תשואה ריאלית שנתית של 5.15% על החלק הרלוונטי, בהתאם לכללים שנקבעו. קופת גמל רגילה אינה נהנית מאותו מנגנון.

המשמעות אינה שקרן פנסיה תמיד תשיג תשואה גבוהה יותר מקופת גמל. המשמעות היא שחלק מנכסיה נהנה ממאפיין שאין בקופת גמל, ולכן השוואה על בסיס תשואה היסטורית בלבד אינה מלאה.

יש להשוות את רמת הסיכון, מדיניות ההשקעה, שיעור החשיפה למניות, דמי הניהול, הוצאות ניהול ההשקעות, מנגנון השלמת התשואה, האיזון האקטוארי, התנודתיות, תקופת ההשקעה וההתאמה לגיל החוסך.

קרן פנסיה לעומת ביטוח מנהלים: מדוע אותה פעולה יוצרת תוצאה שונה

בקרן פנסיה: החוזה הוא תקנון משתנה

קרן פנסיה פועלת לפי תקנון. הזכויות, מקדמי הקצבה, עלויות הביטוח וההנחות האקטואריות עשויים להשתנות בהתאם לתקנון, לדין ולנתוני הקרן. אין בדרך כלל מקדם קצבה אישי מובטח לעמית הצעיר. בנוסף, קיים מנגנון של ערבות הדדית ואיזון אקטוארי: עודף אקטוארי יכול להיזקף לטובת העמיתים וגירעון אקטוארי יכול להפחית זכויות או יתרות.

כאשר מוציאים צבירה מקרן פנסיה, הכיסוי הביטוחי עשוי להישאר כל עוד ההפקדות נמשכות; עלות השאירים עלולה לעלות; הכסף המועבר מפסיק ליהנות ממנגנון השלמת התשואה; בפרישה יש צורך לבחון כיצד יומר הכסף שבגמל לקצבה; ולא נמחק בדרך כלל מקדם אישי מובטח, משום שבקרן חדשה אין לעמית מקדם קצבה חוזי קבוע.

בביטוח מנהלים: הפוליסה היא חוזה אישי

ביטוח מנהלים הוא חוזה בין המבוטח לבין חברת הביטוח. בפוליסות מסוימות, בעיקר ישנות, קיימים תנאים שלא ניתן לקבל עוד במוצרים חדשים: מקדם המרה מובטח לקצבה, תנאי ביטוח אובדן כושר עבודה ייחודיים, הגדרה עיסוקית, תשואה מובטחת או מנגנון השקעה ישן, תנאי קצבה והבטחת תשלומים, לוחות תמותה ותמחור שנקבעו בעת ההצטרפות, ודמי ניהול מסוגים שאינם קיימים במוצרים חדשים.

גם אם קופת הגמל גבתה דמי ניהול נמוכים יותר או השיגה תשואה מעט טובה יותר, ייתכן שהיא לא תפצה על אובדן המקדם. הבעיה אינה רק היכן ינוהל הכסף, אלא מה יאבד בדרך.

מתי ניוד מביטוח מנהלים עשוי להיות סביר

• כאשר מדובר בפוליסה חדשה ללא מקדם מובטח.
• כאשר דמי הניהול גבוהים מאוד.
• כאשר עלות הביטוח יקרה ואינה נדרשת.
• כאשר תנאי אובדן כושר העבודה אינם עדיפים.
• כאשר בוצעה השוואה אקטוארית מלאה בין הקצבה הצפויה בכל חלופה.
• כאשר אין רכיב הוני, תשואה מובטחת או תנאי חוזה אחר שעלול ללכת לאיבוד.

בפוליסה ישנה, במיוחד כזו שהופקה לפני השינויים הגדולים בשוק, אין לבצע ניוד לפני קבלת צילום מלא של תנאי הפוליסה וחוות דעת מקצועית מפורשת לגבי כל זכות שאבדה.

השוואה תמציתית

דוגמאות לפי גיל

אין גיל קסם שבו נכון לבצע את המהלך. הגיל הוא רק אחד המשתנים. יש להתחשב גם בצבירה, בשכר, במשפחה, במצב רפואי, בדמי הניהול ובמטרת הכסף.

עמית בן 30

שכר מבוטח 15,000 ₪ · נשוי ושני ילדים קטנים · צבירה 250,000 ₪ · דמי ניהול בקרן 1.5% מהפקדה ו0.15% מצבירה · הצעת גמל 0.65% מצבירה

בדרך כלל הנטייה תהיה שלא למהר. יש לעמית 37 שנים עד גיל 67. פער קטן בדמי הניהול הופך במשך תקופה כזו לפער גדול מאוד. בנוסף, יש לו משפחה צעירה ולכן ביטוח השאירים הוא רכיב משמעותי. הוצאת הצבירה עלולה להגדיל את עלות השאירים, להפחית את החיסכון החודשי נטו, להוציא את הכסף ממנגנון השלמת התשואה, ליצור פער גדול בדמי הניהול ולהגדיל את הסיכון ההתנהגותי אם מדובר ב-IRA.

מתי בכל זאת: רק אם קיימת סיבה חזקה במיוחד, כגון דמי ניהול חריגים לטובה בקופת הגמל, אסטרטגיית IRA סדורה ומקצועית, כיסוי ביטוחי חיצוני משמעותי, צורך מיוחד בהורשה, חוסר בשאירים, או השוואה מלאה שמראה יתרון צפוי לאחר כל העלויות.

עמית בן 45

שכר מבוטח 25,000 ₪ · נשוי, ילדים בני 12 ו16 · צבירה 800,000 ₪ · 0.15% בפנסיה מול 0.65% בגמל

זהו גיל שבו יש כבר צבירה משמעותית, ולכן העלות השנתית הנוספת בגמל יכולה להיות גבוהה. מצד שני, תקופת ביטוח הילדים קצרה יותר מאשר אצל עמית בן 30, ובתוך מספר שנים חלק מהילדים עשויים להפסיק להיות זכאים לקצבת יתום לפי התקנון. לכן עלות ביטוח השאירים עשויה להשתנות בהמשך.

המהלך יכול להיבחן אם לבן או בת הזוג קיימת עצמאות כלכלית, אם יש ביטוח חיים חיצוני, אם ההון המשפחתי משמעותי, אם קיימת חשיבות גבוהה להורשה, אם דמי הניהול בגמל קרובים מאוד לאלו שבפנסיה, או אם מסלול ההשקעה המבוקש אינו קיים בקרן. אבל גם כאן פער של 0.5% על 800 אלף שקל מתחיל בכ4,000 שקל לשנה וגדל עם הצבירה.

עמית בן 60

שכר מבוטח 30,000 ₪ · ילדים בוגרים · צבירה 1.8 מיליון ₪ · שבע שנים עד 67 · קיימים נכסים נוספים

בגיל זה יש פחות שנות צבירה, ולכן השפעת פער דמי הניהול לאורך זמן מצטמצמת. מנגד, כל טעות בתכנון הפרישה הופכת קריטית יותר.

יש לבחון מהי הקצבה המזערית הנדרשת, כמה מהכספים מיועדים לקצבה וכמה להון, האם ניתן יהיה להעביר את הכסף למוצר משלם קצבה בתנאים רצויים, מה יהיו מקדמי הקצבה בעת הפרישה, האם קיימים פיצויים חייבים או פטורים, כיצד המהלך משתלב בקיבוע זכויות, האם יש צורך בקצבת שאירים לבן או בת הזוג, והאם הכוונה היא להוריש את הכסף במקרה פטירה לפני תחילת הקצבה.

לעיתים דווקא בגיל זה קופת גמל יכולה להיות כלי תכנוני מעניין, אך רק כחלק מתכנון פרישה כולל ולא כהחלטת השקעה נקודתית.

קשור: העשור שלפני הפנסיה: קיבוע זכויות, תיקון 190 וגמלת סיעוד

עמית רווק בן 40 ללא ילדים

אם אין לעמית בן זוג ואין ילדים, הוא עשוי לבחור במסלול ללא כיסוי שאירים, בהתאם לתנאי התקנון. התקנון התקני מחייב לאפשר לעמית ללא שאירים לבחור כיסוי לנכות בלבד. במקרה כזה, החשש מהתייקרות ביטוח השאירים קטן, והיתרון ההורשתי של קופת הגמל עשוי להיות משמעותי יותר.

עם זאת: יש לחדש את הוויתור על כיסוי שאירים בהתאם לכללים, לעדכן את הקרן מיד במקרה נישואין או לידת ילד, לבדוק את עלות כיסוי הנכות, ולוודא שהמוטבים מעודכנים.

מתי הזמן הנכון לבצע מעבר

הזמן הנכון אינו נקבע רק לפי גיל, אלא לפי "חלון החלטה" שבו מתקיימים מספר תנאים.

סימולציות פרישה: מה עשוי לקרות לקצבה

להלן מספר תרחישים. כל התוצאות הן להמחשה בלבד.

עמית בן 45 עם 800 אלף שקל

מה אם קופת הגמל תשיג תשואה גבוהה יותר

נניח שקופת הגמל משיגה תשואה ברוטו של 4.6%, לעומת 4% בקרן הפנסיה. לאחר דמי ניהול: כ3.85% בפנסיה מול כ3.95% בגמל. בתרחיש זה קופת הגמל עשויה לסגור את הפער ואף לעבור את הפנסיה.

אבל המשמעות היא שהגמל נדרשת לייצר באופן עקבי תשואה גבוהה ב0.6% ברוטו רק כדי לפצות על פער של 0.5% בדמי הניהול. לא ניתן לדעת מראש אם הדבר יקרה, ובדרך כלל תשואה עודפת מגיעה עם סיכון, חשיפה או תנודתיות שונים.

השפעת עלות השאירים

נניח שבעקבות הוצאת הצבירה עלות ביטוח השאירים עולה ב150 שקל לחודש. אם נותרו 22 שנים לפרישה, התשלום הנוסף הישיר הוא 150 × 12 × 22 = 39,600 שקל. נוסף לכך אובדת התשואה שהסכומים היו יכולים לצבור, ובהנחת תשואה נטו שנתית של כ3.5% הפגיעה העתידית עשויה להיות גבוהה מ55 אלף שקל.

כלומר, לצד פער של כ185 אלף שקל שנבע בדוגמה מדמי הניהול, עלולה להתווסף פגיעה נוספת בשל עלות ביטוח גבוהה יותר.

מעבר בגיל 60

עמית בן 60 עם 1.8 מיליון שקל מעביר את הכסף לגמל לשבע שנים. באותן הנחות: בפנסיה כ2.345 מיליון שקל, בגמל כ2.267 מיליון שקל, פער של כ78 אלף שקל, שהם כ390 שקל בחודש לפי מקדם 200.

כאן הפער קטן יותר בשל אופק הזמן הקצר, ולכן שיקולי הורשה וגמישות עשויים לקבל משקל גבוה יותר. עם זאת, סמוך לפרישה יש לבדוק בקפדנות את מסלול הקצבה. קצבה מזכה יכולה להשתלם מקרן פנסיה, מחברת ביטוח וממוצרים קצבתיים רלוונטיים, והבחירות בפרישה משפיעות גם על הפטור ממס במסגרת קיבוע הזכויות.

מה קורה לכספים בקופת הגמל בפרישה

קופת גמל לקצבה היא מוצר פנסיוני, אך קופת גמל רגילה אינה בהכרח משלמת בעצמה קצבת זקנה לכל החיים באותה מתכונת של קרן פנסיה. במועד הפרישה ייתכן שיהיה צורך להעביר את הכספים לקרן פנסיה, לקופת ביטוח משלמת, למוצר קצבתי מתאים אחר, לבצע היוון ככל שהדין והתנאים מאפשרים, או להשאיר חלק מהכספים בקופה ולטפל בהם בשלב מאוחר יותר.

גובה הקצבה יושפע מהמוצר המקבל, ממקדם ההמרה במועד הפרישה, ממסלול השאירים, מגיל בן או בת הזוג ומתקופת תשלומים מובטחים.

היתרונות המרכזיים

1. מגוון השקעות רחב. ייתכן מגוון מסלולים רחב יותר ואפשרות ל-IRA.
2. הפרדה בין מנהל ההשקעות למבטח. ניתן להשאיר את הביטוח בקרן אחת ולנהל את החיסכון אצל גוף אחר.
3. הורשה גמישה יותר לפני תחילת קצבה. היתרה בקופה מיועדת בדרך כלל למוטבים או ליורשים, במקום להיות כפופה רק להגדרת השאירים בקרן.
4. אפשרות לשליטה אישית. מתאים לחוסכים מנוסים שרוצים להיות מעורבים בניהול הנכסים.
5. תכנון פרישה והון. במקרים מסוימים ניתן להשתמש בקופת הגמל כחלק ממבנה המשלב קצבה, הון והורשה.
6. הפחתת תלות באיזון האקטוארי. קופת גמל אינה פועלת באותו מנגנון של ערבות הדדית ואיזון אקטוארי הקיים בקרן הפנסיה.

החסרונות המרכזיים

1. דמי ניהול גבוהים יותר. פער של עשיריות האחוז על צבירה גדולה ולאורך עשרות שנים עשוי לעלות מאות אלפי שקלים.
2. התייקרות ביטוח השאירים. הוצאת הצבירה עשויה להגדיל את הסכום שבסיכון ולגרום לכך שחלק גדול יותר מההפקדה יופנה לביטוח.
3. אובדן מנגנון השלמת התשואה. הכסף שיוצא מקרן הפנסיה אינו נהנה עוד מהמנגנון החל על חלק מנכסי הקרן.
4. מורכבות בפרישה. ייתכן צורך להעביר את הכסף למוצר משלם קצבה ולבחור תנאי קצבה חדשים.
5. סיכון לרצף הביטוחי. טעות באופן ביצוע הניוד או בהפניית ההפקדות יכולה לגרום להפסקת הכיסוי.
6. סיכון רפואי. אם הכיסוי יפקע והעמית יחזור לקרן בעתיד, מצב רפואי שהתפתח בינתיים עלול להיות כפוף לתקופת אכשרה חדשה.
7. סיכון השקעה והתנהגות. גמישות אינה תמיד יתרון. ניהול אישי לא מקצועי, מסחר תכוף, ריכוזיות או ניסיון לתזמן את השוק עלולים לפגוע בחיסכון.
8. קושי להשוות תשואות. מסלול מנייתי בגמל אינו בר השוואה למסלול תלוי גיל בפנסיה. תשואה גבוהה יותר עשויה לנבוע מסיכון גבוה יותר ולא מניהול טוב יותר.
9. מורכבות למוטבים. פיצול הכספים בין מוצרים מחייב עדכון מוטבים, תיעוד ותכנון משפחתי.
10. סכנת אובדן זכויות בביטוח מנהלים. בניוד מפוליסה ישנה עלולים לאבד מקדם מובטח או תנאים חוזיים שאי אפשר לשחזר.

עשר שאלות נפוצות

רשימת הבדיקות שחייבים לבצע לפני העברה

לפני חתימה על בקשת ניוד יש לקבל תמונה מספרית של המצב לפני ואחרי.

נתונים מקרן הפנסיה

יתרה צבורה לפי רכיבים · תגמולי עובד · תגמולי מעסיק · פיצויים · כספים מוכרים ומזכים · דמי ניהול מהפקדה · דמי ניהול מצבירה · עלות ביטוח נכות · עלות ביטוח שאירים · השכר הקובע לנכות ושאירים · קצבת הנכות הצפויה · קצבת בן או בת הזוג במקרה פטירה · קצבאות הילדים · תום תקופת האכשרה · מסלול הביטוח · גיל תום הביטוח

נתונים מקופת הגמל

דמי ניהול מצבירה · הוצאות ניהול השקעות · מסלול ההשקעה · מדיניות השקעה · רמת הסיכון · אפשרות IRA · כללי מינוי מוטבים · זמני ניוד · אפשרויות קבלת קצבה בעתיד · עלויות או מגבלות במעבר למוצר משלם

עשר שאלות שיש להפנות לקרן בכתב

השורה התחתונה

העברת צבירה מקרן פנסיה לקופת גמל אינה בהכרח מהלך רע, אך היא גם אינה "שדרוג השקעות" פשוט.

בקרן פנסיה, הסיכון העיקרי הוא התייקרות הביטוח, פער דמי הניהול והקושי העתידי בהמרת הכסף לקצבה. בביטוח מנהלים, הסיכון עלול להיות גדול בהרבה, משום שהעמית עשוי לוותר על חוזה ישן הכולל מקדם קצבה מובטח או תנאים ביטוחיים שלא ניתן לרכוש מחדש.

רק לאחר שמציגים את כל התשובות באותה טבלה, בשקלים ובקצבה חודשית צפויה, ניתן לדעת אם המעבר הוא תכנון פיננסי חכם, או טעות יקרה שתתגלה רק בעוד עשרים שנה.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או המלצה לביצוע פעולה. כל הסימולציות והמספרים המובאים כאן הם להמחשה בלבד, מבוססים על הנחות שצוינו בגוף הכתבה, ואינם מהווים תחזית או התחייבות לתוצאה. תנאי הקרנות, הפוליסות, דמי הניהול, מקדמי הקצבה והוראות הדין משתנים מעת לעת. מקדם ההמרה בקרן פנסיה אינו מובטח ונקבע במועד הפרישה. לפני ביצוע ניוד יש לקבל מסמך הנמקה וסימולציה אישית מבעל רישיון מתאים. ט.ל.ח.