קרן הפנסיה שלכם מזיזה את שער הדולר. וזה רק אחד מחמישה מנועים

אפשר להתעורר בבוקר, לראות שוול סטריט ירדה, ובלי ששום דבר קרה בישראל, לגלות שהדולר התייקר. מאחורי התנועה הזו לא עומדים ספקולנטים. פעמים רבות עומדים שם כספי הפנסיה שלנו.

אנחנו רגילים לחשוב על כלכלה כמו על לוח תוצאות פשוט: אם הבורסה עולה, הכלכלה טובה. אם הכלכלה טובה, המטבע מתחזק. ואם המטבע מתחזק, כנראה שהמדינה מנוהלת היטב.

אלא שבמציאות, שלושת המשתנים האלה אינם נעים תמיד באותו כיוון. לפעמים הבורסה מזנקת דווקא מפני שהמטבע נחלש. לפעמים מטבע מתחזק בזמן שהמשק המקומי נכנס להאטה. ולפעמים ירידות חדות בוול סטריט גורמות לדולר להתחזק בעולם, אבל דווקא להיחלש מול מטבע מסוים.

הכתבה הזו מפרקת חמישה מנועים שמזיזים שער חליפין. נתחיל דווקא מזה שנוגע ישירות לכיס שלכם.

מנוע 1: הכסף שלכם מזיז את שער הדולר

קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח בישראל מנהלות כיום טריליוני שקלים. חלק משמעותי מהכסף הזה מושקע בחו"ל, במניות של אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון, אלפאבית, מטא ובאלפי חברות נוספות.

לכל גוף מוסדי יש מדיניות השקעה שקובעת שיעור חשיפה מסוים למטבע חוץ. לא יותר, לא פחות. וכאן מתחיל המנגנון.

איך זה נראה במספרים

נניח שלקופת גמל יש תיק בשווי 10 מיליארד שקל, והיא רוצה ש20% ממנו יהיו חשופים בפועל לדולר. כלומר יעד של 2 מיליארד שקל.

קשור: הגופים המוסדיים, הכוח הכלכלי השקט · הפנסיה של הישראלים חצתה טריליונים

רגע לפני שממשיכים: מטבע הוא מערכת יחסים

שער חליפין הוא המחיר של מטבע אחד במונחי מטבע אחר. כאשר אומרים שהדולר נסחר ב3 שקלים, המשמעות היא שדולר אחד עולה 3 שקלים. כאשר אומרים שהדולר נסחר ב160 ין, המשמעות היא שצריך 160 ין כדי לרכוש דולר אחד.

אבל מטבע אינו נסחר בחלל ריק. כל שער הוא מערכת יחסים. השקל יכול להתחזק לא מפני שישראל השתפרה, אלא מפני שהדולר נחלש. הין יכול להיחלש גם כאשר חברות יפניות מצליחות. האירו יכול להתחזק מול הדולר ובאותו יום להיחלש מול הפרנק השווייצרי.

מנוע 2: פערי ריבית

אחד הכוחות המרכזיים בשוק המט"ח הוא פער הריביות בין מדינות.

נניח שבארצות הברית אפשר לקבל תשואה שנתית של 5% באג"ח ממשלתית קצרה, וביפן הריבית קרובה לאפס. משקיע בינלאומי עשוי לבצע מהלך פשוט:

הפעולה הזאת נקראת Carry Trade, עסקת נשיאה. כאשר מיליארדי דולרים זורמים באותו כיוון, הם יוצרים לחץ מתמשך: ביקוש לדולר ומכירת ין.

זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שמטבע של מדינה עשירה ומתועשת כמו יפן יכול להיחלש מאוד. הבעיה אינה בהכרח שהמשקיעים חושבים שיפן "מדינה גרועה". לעיתים הם פשוט מקבלים תשואה גבוהה יותר במקום אחר.

על פי ממצאים שפורסמו מטעם הפדרל ריזרב, היסטורית, הפתעה של נקודת אחוז אחת כלפי מעלה בציפיות לריבית האמריקאית הייתה קשורה להתחזקות של כ2.5% עד 5% בדולר מול מטבעות מרכזיים. הקשר אינו מכני, וכל אירוע מושפע גם מציפיות, מסיכון וממצב השוק.

מנוע 3: מטבע נחלש, והבורסה דווקא עולה

זו התשובה לשאלה שבכותרת, והיא המנוע שהכי פחות מדברים עליו.

נניח שמטבע מקומי נחלש ב20%. חברה שמייצאת את רוב מוצריה לחו"ל מקבלת הכנסות בדולרים, אבל משלמת חלק גדול מהוצאותיה במטבע המקומי.

לכן, במדינות יצואניות כמו יפן, היחלשות המטבע יכולה לתמוך במניות של יצרניות רכב, אלקטרוניקה ומכונות. התוצאה האפשרית היא בדיוק זו: המטבע נחלש, והבורסה המקומית עולה.

אין כאן סתירה. המטבע החלש פוגע בצרכן וביבואנים, אבל עשוי להועיל ליצואנים הגדולים שמרכיבים את מדד המניות.

מנוע 4: אינפלציה ורמת המחירים

מטבע חלש מייקר מוצרים מיובאים. הנה איך זה נראה על חבית נפט אחת:

אותו מנגנון חל על מזון, גז, חומרי גלם, שבבים, תרופות ומוצרי צריכה. מידת ההתגלגלות למחירי החנויות נקראת תמסורת שער החליפין, Exchange Rate Pass-Through.

התמסורת אינה תמיד מלאה או מיידית. היבואן יכול לספוג חלק מההתייקרות בשולי הרווח, להשתמש במלאי ישן, להיות מוגן בחוזה מטבע או להעלות מחירים בהדרגה. ההשפעה של פיחות על האינפלציה תלויה בשיעור שבו העלייה במחירי הייבוא מועברת אל הצרכן בפועל.

מנוע 5: פחד עולמי וחיפוש אחר מקלט

בזמן משבר, משקיעים לא תמיד מחפשים את המדינה שצומחת מהר יותר. הם מחפשים נזילות, ביטחון ויכולת לצאת במהירות מההשקעה.

הדולר נהנה ממעמד ייחודי משום ש:

• חלק גדול מהסחר ומהחוב העולמי נקוב בו.
• שוק האג"ח האמריקאי הוא מהעמוקים והנזילים בעולם.
• בנקים וממשלות מחזיקים עתודות דולר.
• חברות רבות צריכות דולרים כדי לפרוע חובות.

לכן, גם אם משבר מתחיל בארצות הברית, ייתכן שבשלב הראשון הדולר דווקא יתחזק, משום שמשקיעים מוכרים נכסים ורצים למזומן ולנכסים דולריים.

זו אחת הסיבות לכך שהכלל "בורסה יורדת שווה מטבע מקומי נחלש" אינו אוניברסלי. הכול תלוי בזהות המטבע, במבנה המערכת הפיננסית ובשאלה היכן נמצא החוב.

האם כלכלה חזקה מייצרת בהכרח מטבע חזק

מטבע חזק אינו תמיד תעודת הצטיינות, ומטבע חלש אינו תמיד הוכחה לקריסה.

והבורסה אינה הכלכלה

הבורסה מייצגת בעיקר את החברות הציבוריות, ולעיתים מספר קטן של חברות ענק. חברות יכולות להרוויח בזכות פעילות עולמית גם כאשר משקי הבית המקומיים סובלים. מדד מניות יכול לעלות בשל ירידת ריבית, הזרמת נזילות או היחלשות המטבע, גם אם הצמיחה הריאלית חלשה.

מהצד השני, כלכלה יכולה לצמוח יפה בזמן שהבורסה יורדת, אם מחירי המניות היו מנופחים, הריבית עלתה או המשקיעים חוששים מירידה עתידית ברווחים.

קשור: פיזור השקעות, כלל הזהב של המשקיעים

כלל הזהב: ארבע שאלות

בכל פעם שמטבע או בורסה זזים בחדות, יש לשאול:

התשובות לא תמיד יובילו לאותו כיוון. השוק הוא תוצאה של מאבק בין כוחות שונים, לא של נוסחה אחת. מי שמבין את הקשרים האלה אינו רק קורא חדשות כלכליות. הוא מבין את הסיפור שמאחוריהן.

עשר שאלות ותשובות

האמור בכתבה זו הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, שיווק פנסיוני, ייעוץ מס או המלצה לביצוע פעולה כלשהי. כל הדוגמאות והמספרים המובאים כאן הם הדגמה תיאורטית בלבד, נועדו להמחיש מנגנון, ואינם מהווים תחזית, ייצוג של תיק קיים או התחייבות לתוצאה. שמות חברות מוזכרים לצורך המחשה בלבד ואינם מהווים המלצה. שערי חליפין, ריביות ותשואות משתנים ללא התראה, ותנועות עבר אינן מעידות על העתיד. אין להסתמך על האמור לצורך קבלת החלטת השקעה ללא בדיקה אישית מול בעל רישיון מתאים. ט.ל.ח.